הסודות של פריז

הסודות של פריז

הנקודות המיוחדות של עיר האורות בימים ובלילות

אחח איזה סטייל! איזה טעמים! שוקרוטרי, פרומז'ארי, פטיסרי, בולונז'רי – לא רבותי, אתם לא בשוק שרונה, אתם בדבר האמיתי!

אז ברוכים הבאים לעיר האורות!

לא פחות משבועיים צריך כדי לחוות את האטרקציות המרכזיות שיש לפריז להציע (ויש שיגידו הרבה יותר), אבל גם אם יש לכם כמה ימים, אל דאגה, ריכזתי לכם כמה מהדברים שלא כדאי לפספס:

בתי הקפה

אם יש משהו שפריז מפורסמת בו זה בתי הקפה שלה (בסדר… יש עוד כמה דברים בהם היא מפורסמת, אבל הבנתם את הכוונה). אין דבר יותר נעים מלשבת בבית קפה כשפניכם פונות אל הרחוב, בסגנון הכה אופייני לעיר הזו, ולשתות את הקפה אולה שלכם בשקיקה. ממליץ לכם פשוט להסתובב בעיר ברגל או באופניים, ולהתיישב איפה שאתם מרגישים וייב טוב.

שני בתי קפה שאהובים עליי מאד הם Café de la Nouvelle Mairie שנמצא ברובע הלטיני הצעיר, מאחורי הפנתיאון, ובית הקפה Café de Flore על רחוב סן ז'רמן, ממש מול כנסיית סן ז'רמן דה פרה.

חיי הליילה

פריז ידועה בחיי הלילה שלה לא פחות מחיי היום. בלילה מתעוררים לחיים מספר רובעים מרכזיים בעיר, ודבר אחד בטוח – אתם הולכים ליהנות פה. המוני צעירים, בארים שיקיים ומלאי חיים, מועדונים, ולא מעט סטייל.

המארה (Le Marais) הרובע הרביעי של פריז, הוא הרובע היהודי ההיסטורי של העיר. מלבד פלאפל מעולה, המארה גם פופולרי מאד כאזור בילוי בכלל, ובקרב הקהילה הלהט"בית בפרט.

הרובע הלטיני (Quartier latin) הוא כינויו של אזור שנמצא ברובעים החמישי והשישי של פריז, אשר במרכזו נמצאת האוניברסיטה ההיסטורית של פריז – הסורבון. הכינוי "הרובע הלטיני" ניתן לו לא מפני שמדברים בו ספרדית או שומעים בו רגטונים, אלא פשוט מפני שבעבר, שפת המשכילים והשפה בה התנהלו הלימודים באוניברסיטה, הייתה לטינית. כיום, האוניברסיטה היא מרכז של צעירים רבים, וסביבם התפתחו ברובע גם חיי לילה מעולים.

המונמארט (Montmartre) ידועה בעיקר בשל מועדון הקבארט המפורסם ששוכן בו – המולאן רוז' (Moulin Rouge). הוא נחשב לאחד מרובעי החלונות האדומים של פריז, אבל גם – בשל חיי הלילה התוססים שבו.

place de vogues
כיכר place de vogues

סיור מודרך

לא משנה כמה שיעורי בית תכינו, כמה תלמדו ותתכוננו – לכל עיר יש את הסודות שלה שאותם אפשר לשמוע רק מהמקומיים (וגם ממני). לכן, אני ממליץ בחום לקחת סיור מודרך ברחובות העיר היפה ורווית ההיסטוריה הזו. יש הרבה חברות שעורכות סיורים חינמיים בפריז (כמו גם ברחבי אירופה), ואחת מהן שאהובה עליי במיוחד היא sandmans. הסיורים יוצאים ממספר מקומות בעיר, בהתאם לאזור בו יערך הסיור. בסיום הסיור נהוג לתת למדריך תשר לפי ראות עיניכם.

 

מוזיאון הלובר (Louvre)

מה כבר לא נאמר על המוזיאון הענק הזה. הגדול בעולם למעשה. אז למרות שיש בו הכל מהכל, הוא עלה לכותרות בעיקר בגלל גברת אחת – המונה ליזה, שצייר ליאונרדו דיקפריו בתחילת המאה ה-16. בשנת 1911 המונה ליזה נגנבה מהמוזיאון על ידי אחד העובדים במקום, איטלקי בשם וינצ'נזו פרוג'ה, פטריוט איטלקי שרצה להחזיר את היצירה מצרפת אל מולדתו. היצירה נמצאה רק כעבור שנתיים, כשפרוג'ה הציע אותה למכירה לסוחרי אמנות איטלקיים, ולאחר מכן הושבה אחר כבוד למקומה הטבעי במוזיאון.

 

לליאונרדו דה וינצ'י (מישהו שם לב לדיקפריו למעלה? זה רק אני?) היו לא מעט יצירות, ומה שהפך את המונה ליזה למפורסמת מכולן (ולמפורסמת בעולם), הוא למעשה סקנדל הגניבה. הגניבה יצרה באז גדול בעיתונות העולמית סביב המוזיאון, שאפשר במחדלו גניבת יצירה של אחד האמנים הגדולים בכל הזמנים, ובעקבות זאת העצימה את הפופולריות של הציור והמוזיאון גם יחד. בנוסף לגניבה, ידעה היצירה גם מספר ניסיונות של השחתה עם השנים, אבל אל חשש, כיום המונה ליזה נמצאת מאחורי זכוכית חסינת ירי ומוקפת אבטחה כבדה, ולא נראה שמישהו הולך להתעסק עם הגברת הזו בעתיד הנראה לעין. כדי לראות אותה בקצת יותר אינטימיות, כשאתם לא מוקפים בעדרים הומים של תיירים, מומלץ לבקר במוזיאון בשעות הערב העמוסות פחות (הלובר פתוח עד שעות הערב המאוחרות בימי רביעי ושישי). אינטימיות אינטימיות, אבל היי, אל תצפו להיות שם לבד…

מוזיאון הלובר, פריז
מוזיאון הלובר

בשמים

כמו שאתם יודעים, צרפת בכלל ופריז בפרט, ידועות בכל העולם בתעשיית הבשמים האיכותיים והיוקרתיים שלהן. אבל איך הכל התחיל? מבחור אחד, לואי הארבעה עשר שמו, שכינה את עצמו מלך השמש, ובנה בין היתר את ארמון ורסאי (אבל זה כבר נושא לסיפור אחר). באותה תקופה, האמינו שאמבטיה חמה גורמת לנקבוביות של העור להיפתח ולהכניס את כל הזיהום שבאוויר פנימה, והמלך הצרפתי הזה לא רצה ללכלך את העור המלכותי שלו, אז הוא פשוט לא התקלח… כן כן, האגדה מספרת, שכל חייו רחץ לואי הארבעה עשר בסך הכל פעמיים (והוא חי עד גיל 77). מיותר לציין שהוא היה מסריח, אבל ממש מסריח, וכך חברים, נוצר הצורך הצרפתי (הדחוף יש לומר) בבשמים!

אז כשאתם מפזזים לכם בין בוטיקי הבשמים ברובע הראשון של פריז, בסן ז'רמן או סתם בגלרי לפאייט, ומריחים בשמים להנאתכם, תזכרו טוב טוב מאיפה הכל התחיל.

בשמים פריז
זה מה שנפל מהכיס שלי אחרי יום מבושם למדיי בפריז

הבוקיניסטים (Les Bouqinistes)

מה זה אתם שואלים את עצמכם? אתם כבר תשימו לב אליהן בעצמכם, קופסאות מתכת ירוקות שנמצאות על גדותיו של נהר הסיין במרכז פריז. הן נפתחות והופכות למעשה לדוכנים קטנים שמציעים למכירה בעיקר ספרים משומשים ועתיקים, אך גם פריטי וינטג' – הדפסים, ציורים, גלויות ומגזינים, והכל בניחוח, היסטורי, תרבותי ואמנותי.

הדוכנים האלה הם חלק מההיסטוריה המהפכנית של פריז, וקיימים מאז המאה ה-16. בראשית ימיהם היה מעמדם דיי נחות, וגם איך נאמר זאת בעדינות, הם לא ממש היו מחביבי המשטרה המקומית, כיוון שהם הפיצו ספרות ועיתונות חתרנית ומתסיסה.

הבוקיניסטים
הבוקיניסטים
אחד מדוכני הבוקיניסטים

כיום, תאמינו או לא, ישנה רשימת המתנה ותור שלוקח 8 שנים (!) לקבלת דוכן. אז אם בא לכם להירשם, לכו על זה, רק דעו שאת הדוכן אתם חייבים לצבוע בצבע הירוק המסורתי, ועליכם לפתוח אותו לפחות 4 פעמים בשבוע – אחרת תאבדו את הרישיון.

מומלץ להסתובב לצידם של הבוקיניסטים על גדת הנהר, אם כדי לחפש מציאות (ויש כאלה – הספר הכי יקר כיום בספרייה של פריז, נקנה בעבר במחיר פעוט באחד הדוכנים), ואם כדי לקנות מזכרות לאמא. זה אמיתי, אותנטי ומשתלם הרבה יותר מחנויות המזכרות של התיירים.

 

הכנסיות

כולם מכירים כמובן את כנסיית הנוטרדאם המפורסמת (Notre-Dame de Paris), שהיא למעשה הכנסייה הגותית העתיקה בעולם (נוסדה לראשונה ב-1260). כנסייה יפה לכל הדעות, אבל יש יפות לא פחות בפריז (והיי, בלי הספר של ויקטור הוגו – הגיבן מנוטרדאם, היא בכלל לא הייתה מפורסמת כך). באפריל 2019 עקב שריפה שהתחוללה בה, גג הכנסייה ניזוק, צריח העץ קרס, והכנסייה נסגרה לשיפוצים שיארכו מספר שנים. לטעמי זו הזדמנות נהדרת להתמקד בכנסיות היפות והמרשימות הנוספות בעיר, שהפרסום לו זכתה הנוטרדאם האפיל עליהן עם השנים, שלא בצדק.

כנסיית הנוטרדאם
כנסיית הנוטרדאם

סקרה קר (Sacré-Cœur) – בזיליקת הלב הקדוש, היא כנסייה מרשימה מאד, וחדשה יחסית (בנייתה נסתיימה בשנת 1914), על ראש גבעת המונמארט (Montmartre), הנקודה הגבוהה ביותר בפריז. הכנסייה עצמה עצומה בגודלה, ותוכלו להנות מהנוף הנשקף ממנה אל העיר, ואף לעלות לגג הבזיליקה לתצפית מחוזקת. הכנסייה נחשבת לאתר השני הכי מתויר בפריז (נחשו מי הראשון…).

הנוף מגבעת המונמארט אל פריז
הנוף מגבעת המונמארט אל פריז
בזיליקת הלב הקדוש מונמארט פריז
בזיליקת הלב הקדוש ביום סגרירי

סן ז'רמן דה פרה (Saint-Germain-des-Prés): היא הכנסייה העתיקה בפריז, ונוסדה לראשונה בשנת 558 לספירה. הכנסייה ידעה עליות ומורדות לאורך ההיסטוריה, ועברה עבודות שחזור ושימור רבות. תוכלו ליהנות בה מאמנות וציורי קיר ייחודיים, ולאחר מכן לטייל ברובע סן ז'רמן היפייפה, שהתפתח סביבה עם השנים.

 

סאנט שאפל (Sainte-Chapelle): היא לדעתי גולת הכותרת של הכנסיות בפריז. היא נחנכה בשנת 1248 ונבנתה בידי המלך הצרפתי לואי התשיעי, לכבוד זר הקוצים של ישו, שאותו הביא עימו ממסעות הצלב בארץ הקודש. עם השנים התווספו לכנסייה עוד שרידים קדושים המיוחסים לכאורה לישו, והכנסייה שימשה לכנסייה המלכותית של צרפת באותה התקופה. הכנסייה בנויה משני מפלסים, והויטראז'ים שלה, נחשבים ליפים ביותר בפריז. מומלץ להזמין כרטיסי כניסה מראש באתר הכנסייה, כדי להימנע מהתור הארוך בכניסה.

סנט שאפל פריז
סנט שאפל. שימו לב לויטראז'ים המהממים

אז זהו, הסתיים לו עוד ביקור בפריז, מקווה שנהניתם. אז עד הפעם הבאה, Au revoir!

ואל תשכחו לספר לי איך היה!

 

בא לכם לבקר בפטיסריז שוות? לטעום קינוחים מהממים? ממליץ לכם לקרוא על הטיול הזוגי (ללא ילדים!) בפריז של החברות מיכל ושרון בבלוג מאמא בסטייל.

רוצים לקפוץ ליורודיסני? ממליץ בחום על הפוסט של גיל דרורי בנושא מהבלוג "איפה גיל?"