טיול ממבט אחר – טיפים למטייל הסקרן

טיולים, טיפים למטייל הסקרן

טיפים לטיול מחוץ לקופסה

אפשר להגיע למקום, לקחת מלון טוב, לצלם כמה תמונות באתרים התיירותיים, לקנות כמה מזכרות ולחזור ארצה.

חופשה.

אבל אפשר גם אחרת. אפשר לטייל במקום באמת, לחיות אותו, להיכנס לראש של האנשים שבו, לצבור חוויות, ולקחת חלק בהוויה שלו בזמן שאתם שם. כך, משהו ממנו גם ישאר איתכם כשתחזרו.

זה טוב וחשוב גם (ולטעמי בעיקר) אם קפצתם לסופ"ש קצרצר באירופה, ולא רק לטיילנים ותרמילאים מנוסים, שטסים לחודשים ארוכים.

אז איך עושים את זה? בפוסט הבא אביא כמה נקודות שיעזרו לכם מנקודת המבט שלי.

 

1. צאו מהקומפורט זון

הדבר הראשון והחשוב ביותר, הוא לצאת מאזור הנוחות שלכם, ולנסות דברים חדשים. נכון, אזור הנוחות שלכם כשמו כן הוא – נוח ונעים, אבל היציאה ממנו משתלמת בענק. זה נכון לכל דבר בחיים, וטיול אינו יוצא דופן במקרה הזה.

לטיול התרמילאי הראשון שלי, יצאתי במקרה. אני וליאור בדיוק סיימנו פסיכומטרי, והוא אמר שהוא טס לקולומביה. "תצטרף אליי גם" הוא אמר לי.

"אני? תרמילאי? קולומביה? מה הקשר? זה ממש לא אני. בוא לאיזה רודוס או משהו."

ההחלטה לטוס בכל זאת, הייתה אחת הטובות שקיבלתי בחיי…

גם כשהגעתי להודו בפעם הראשונה, רבים שאלו אותי מה אני עושה פה? "אתה לא הטיפוס של הודו" הם אמרו. ואללה? אולי דווקא בגלל זה החלטתי לחזור שוב ושוב (ושוב).

 
לה, לדאק, הודו, טיולים, טיפים לטיול
טוב אני מודה, החלטתי לחזור בין הייתר גם בגלל זה

2. לימדו את התרבות וההיסטוריה המקומית 

 זה יעזור לכם להבין טוב יותר את המדינה והאנשים שבה, הערכים שלהם, מקורות הגאווה הלאומית שלהם והטאבו.

הגעתם למקדש במזרח? דעו שעליכם להוריד נעליים בכניסה.

בתאילנד – חלילה אל תאמרו מילה רעה על המלך.

באיטליה נהוג לשתות את האספרסו בשלוק (ולא להימרח על הספה בבית הקפה שלוש שעות עם לפטופ).

סין היא מרקקה אחת גדולה, אבל בסינגפור לעומת זאת, אתם יכולים להיעצר על יריקה ברחוב.

טיפים לטיול
כולם יחפים, נשבע לכם

3. לימדו את השפה המקומית

 כן, גם אם באופן מאד בסיסי. המקומיים מאד יעריכו אתכם על זה, בפרט כאשר השפה המקומית אינה פשוטה.

לפעמים, זה אפילו הכרחי…

בדרום אמריקה למשל, רוב המקומיים אינם דוברים אנגלית כלל, אז אין לכם ברירה אלא ללמוד מעט ספרדית או לנסות לתקשר בפנטומימה מתובלת במילים בינלאומיות (פיצה, פסטה, אוטובוס…), בד בבד עם תרגול מעט הספרדית שספגתם מצפייה בקטנטנות או המורדים (או למתקדמות מביניכן – ויוה פלטינה).

כשנחתתי שם לראשונה בחיי, היה זה בבוגוטה, קולומביה. מול ההוסטל שלי, היה דוכן לממכר אמפנדס. כשניסיתי לבקש מהמוכרת אמפנדס עם בשק בקר, היא התפוצצה לי מצחוק בפנים משך דקות ארוכות… מסתבר שביקשתי ממנה אמפנדס עם בשר של הפה (Boca) במקום בקר (Vaca), ושהמילון עברי-ספרדי שהורדתי בחינם מYnet לא היה כל כך מדויק.

האנגלית אינה חביבה גם על הצרפתים. זה לא שהם לא יבינו אם תגידו להם באנגלית איך אתם אוהבים את הקפה והקוראסון שלכם, אבל אם תעשו זאת בצרפתית הם גם יעשו זאת למענכם בחיוך.

בתאילנד – קאפון קה/סוואדי קה – את זה כולם יודעים, אם תדעו לומר גם כמה מילים מעבר, תזכו מהמקומיים בכבוד גדול והערכה.

4. נסו את האוכל המקומי

כן, אני יודע, מקדונלדס זה נחמד ומנחם, גם KFC וסטארבקס כמובן ממש שווים ואין אותם בארץ (למרות ש-KFC דווקא יש ברשות הפלסטינאית), אבל את זה אתם כבר מכירים. זה לא יכול להשתוות לחוויה של לנסות משהו חדש, ומי יודע, אולי גם לאהוב אותו.

נסו גם אם האוכל נראה מוזר, גם אם נראה לכם שהוא לא יהיה לטעמכם. זכרו את כלל מספר 1 – לצאת מהקומפורט זון תמיד יוביל לבסוף לדברים טובים.

תפריט באנגלית במסעדה הוא לא ממש סימן מבשר לאותנטיות. מסעדות שתמצאו במרכז העיר מיועדות לרוב לתיירים, וגם המחירים יהיו בהתאם. צאו אל הסמטאות והרחובות הצדדיים והסתובבו במקומות הפחות מוכרים. שם, ככל הנראה תמצאו את מבוקשכם, וגם אם לא, בטוח תמצאו שם דברים מעניינים אחרים.

 

בשולי העיר אודאיפור שבהודו, ראיתי בצד הדרך עגלה מעניינת לממכר מזון. סביבה התקבצו נהגי ריקשה רבים, לקחו הפסקה מהעבודה בפונדק הדרכים המאולתר. כשהתקרבתי, נתגלה מולי מחזה צבעוני מאד, אבל איך נאמר זאת בעדינות, לא סטרילי במיוחד. למרות זאת, הייתי חייב לנסות, אלו היו כופתאות חומוס יבש מטוגנות, ומעליהן נמזג רוטב עדשים סמיך. זה היה אחד הדברים הכי טעימים שאכלתי בהודו, ועם זה הגיעו גם הרבה חיוכים וצ'אפחות מנהגי הריקשה ההודים, שהיו מבסוטים מאד מהתייר הלבן שבילה איתם את הפסקת הצהריים, ונהנה מאד מהאוכל המקומי שלהם.

טיפים לטיול, אוכל רחוב, הודו
אוכל רחוב באודאיפור הודו

5. התערו עם המקומיים

למרות שאתם כאלה בעצמכם, היכן שיש הרבה תיירים הוא לא המקום בו תרצו להיות כדי לחוות את הווייב האמיתי של המקום.

אל תסמכו תמיד על גוגל בעניין הזה. שאלו את פקידת הקבלה במלון שלכם היכן היא נוהגת לבלות עם חברותיה, והיכן היא ממליצה לכם לאכול. נסו גם לצאת מגבולות המידע שמציעים האתרים והפורומים בעברית, לעיתים תגלו כך מקומות שכף רגלו של ישראלי לא דרכה בו לפניכם (או שדרכה אבל לא השאירה טביעת רגל).

סטודנטים למשל הם תמיד קהל תוסס, פעיל וחברותי. נסו להתחקות אחר עקבותיהם. השוק גם הוא מקום מצוין לחוות אותנטיות ולפגוש את האנשים הפשוטים והמעניינים.

טיפים לטיול
אני בשוק של העיירה פושקר בהודו, עם כוס צ'אי וגולאב ג'אמון ביד, משוחח עם הצ'אי ואללה המקומי על החיים

באחד מהסיורים שלי בשולי המבצר של ג'איסלמר, הכרתי את קוקו. היה לו בית קפה קטן, והוא סיפר לי שהוא חולם להפוך אותו לפנינת הקפה של הודו, כי על אף שהודו היא מגדלת קפה רצינית, תרבות שתיית הקפה בה לא ממש מפותחת. לא מעט פעמים ישבנו אני וקוקו ודיברנו על החיים. מספר פעמים גם הסתובבנו יחד בעיר, והוא הראה לי מקומות ייחודיים, יריד חג הדיוואלי, דוכני אוכל שלא ראיתי בעבר, ומבנים היסטוריים חשובים. מיותר לציין שאני וקוקו חברים עד היום.

לא מזמן אח של קוקו התחתן. כמובן שהוזמנתי לחתונה. כמובן שלא הלכתי… אבל מי יודע, אני עוד מסוגל לקפוץ לבקר לכוס קפה.

6. היו סקרנים

רותם הוא אחד האנשים הכי סקרנים שהכרתי. כשטיילנו יחד בטרק האנפורנה שבנפאל, הוא דאג לטעום כל דבר שנקרה לדרכנו. כשראה על שביל ההליכה צמח שצד את עינו, הוא התכופף וקטף אותו, הריח ואף טעם. פעם אחת חלפה לנגדנו אישה נפאלית באה בימים, שלגבה צמודה אלומה ענקית של עלים, שהאפילה על גודלה של האישה. מיד כשחלפה לנגדנו, רותם קטף עלה וטעם. באחת הפעמים הוא אף אכל כך בטעות סירפד… לא נעים אבל הוא שרד.

כשסעדנו באחת מהמסעדות הנחשבות של קטמנדו, הוא ביקש להיכנס למטבח ולפגוש את השף. הוא נוהג לעשות זאת בכל מסעדה שבה הוא אוכל. לא חלפו שתי דקות, והוא חוזר ואומר שהשף רוצה לפגוש אותי. כשנכנסתי למטבח, השף וכל הצוות עמדו ומחאו לי כפיים.

אלוהים יודע מה הוא אמר להם קודם…

כישראלים, ניחנו בחוצפה, לטוב ולרע, ועלינו להשתמש בה בתבונה. כבדו תמיד את המנטליות והתרבות המקומית, זכרו שאתם אורחים פה, אבל יחד עם זאת, השתמשו ב"חוצפה החיובית" ובסקרנות במידה הנכונה. כך תרחיבו את מרחב האפשרויות שלכם, ואת מנעד החוויות בהתאם.

טיפים לטיול
אני ונבחרת היוגה של ניו דלהי. אל תשאלות שאלות קשות, אבל בואו נגיד שהייתי סקרן...

תראו איזה קטע! גם זה מתחבר לנקודה הראשונה…

אז בחייאת, צאו מהקומפורט זון, תעשו חיים, ואל תשכחו לספר לי איך היה!